הצעתי בעבר הצעה ענקית על היותי האישה היחידה בבית של בנים. עטפתי את עצמי בתואר המלכה כאילו זה חלק מרכזי בזהותי, כמו גם ניסיתי להשיג קצת סדרה לאתר זה.
אני * פשוט * הבוקר הבנתי שהחצי השני שלי הוא מופנם בודד בבית של מוחצנים. איך בדיוק זה מעולם לא עלה לפני כן? מכיוון שהוא מעולם לא מדבר על זה.
כשבני הבכור רץ על פני השעון באזור המטבח כדי לשאול אותי מה השעה, האחד הקטן ביותר שלי השתמש בתלבושת ספיידרמן כמו גם לשאול אותי אם הוא, למעשה, באמצעות תחפושת. יתכן שהיה קשה לשמוע את זה על ילדתי האמצעית צועקת מהקומה העליונה שהוא צריך לסייע לגלות לגו.
המחצית השנייה שלי צחקה (בשקט) כמו גם שיתפה שהוא מעדיף לנסות כל אמצעים עצמאיים לפני שביקש את העזרה של אדם אחד נוסף כמו גם שאף אחד משארנו לא היה כזה.
ווה, פצצת ריאליטי.
עניתי שהיה לו מזל שיש לי וויטני לחבר, מכיוון שהיא גם כמו שאני מתרחקת כל הזמן, בכמה ערוצים (עכשיו, בסנאפצ’אט!), כמו גם נחסך כל כך הרבה מהבירות שלי כתוצאה.
ואז נסעתי במרינציה בנסיבות האלה כשילד שלי בן השנתיים, שאלתי אותי על כל החפצים בחלונות, כמו גם דקלם את יציאתו ממכוניות ומושב המשאית. כמובן, אני לא בטוח בדיוק איך אני מרגיש לגבי ההתגלות הזו כמו גם אני מעדיף לחבר או לדבר לפני שאני מאמין בזה גם רחוק.
מה היחס בין מופנם למוחצן בביתך?
התמונה שלמעלה צולמה כשהייתי בבועה ביריד אזורי כמו שהיא הקרובה ביותר שהייתי אי פעם לשמור על מחשבותיי בראשי, שכן בבועה אף אחד לא יכול לשמוע אותך צורח.